banner6.jpg
banner5.jpg
banner4.jpg
banner3.jpg
banner1.jpg
banner2.jpg

והרותם שוב מלבין - אלישע פורת

לזכרו של נתן יונתן
חופים הם לתמיד נופי געגועים לנחל חדרה אשר איכזב מאז.
ובחורשות האיקליפטוסים, ענקי הצל, בין דיונות חורף חמימות, שוקטים
הקורמורנים בשמורת חניון לילית.
פריחת הרותם מלבינה ומדבישה את האוויר במתק מר של זיכרונות:
כמו שוב נורה שם לב צעיר, כמו שוב עולים המטחים ההם.
ובלב הלובן ניתזים כתמי פרגים מאדימים: בכביש החוף, של צהרי
שבת ההיא הרחוקה.
אבל עיני המשורר ראו הכל, וגם כתבו.
כמו זיכרון מודפס, כמו צילומים שהעלו על ניר, ונחרתו בלב.

סוד המים החמים בפארק נחל חדרה

כדי להבין את המתרחש בנחל חדרה בקטע שעובר תהליך שיקום משתמשים המטיילים במהלך הסיור במודדי חום.
המטיילים מודדים ורושמים במספר תחנות מדידה את הטמפרטורה של מימי הנחל ומגלים כי הטמפרטורה של המים גבוהה ( קרובה ל40 מעלות ).
 
במהלך הסיור מתלבטים לגבי הסיבה לטמפרטורה הגבוהה של המים ( אולי זה בגלל השמש? אולי בגלל הקרבה לארובות של תחנת הכוח? משערים בקול המטיילים ... ) אולם רק כאשר מגיעים אל הסכר הממוקם במרחק 1300 מטר משפך הנחל מבינים את שמתרחש בנחל. בעת עמידה על הסכר נמדדת הטמפרטורה של המים פעם נוספת (אך הפעם משני צידי הסכר).
 
למטיילים מתברר כי בצד אחד ( הצד המזרחי של הנחל ) טמפרטורת המים שונה וגם צבע המים שונה. ואכן שם זורמים מי הנחל בערוץ המקורי. ואילו בצד האחר ( הצד המערבי של הנחל ) שבו נערכים כעט ניסיונות השיקום שם זורמים מי ים חמים מאוד המוזרמים מתחנת הכוח אל הנחל ומהים נשאבים אל התחנה לצורך קירור הטורבינות.
 
המטיילים לא צריכים "להאמין" למדריך כי המים חמים אלא משתמשים במודדי חום, רושמים תוצאות בכל תחנת מדידה ולבסוף נהנים ממקבץ תשובות לשאלות שמתעוררות במהלך הטיול. 
 
כגון : למה המים בנחל כל כך חמים? למה יש שוני בצבע המים הזורמים בנחל חדרה בצדו המזרחי לצדו המערבי? האם הסכר עליו אנו עומדים במהלך הסיור הינו סכר או גשר עם מסננת המעבירה את המים תהליך טיהור? מדוע כתוב בשלטים כי הרחצה אסורה בנחל? מה הסיבה למים המזוהמים בנחל?  

התשובות לשאלות גורמות לעיסוק בשאלות מהותיות יותר הקשורות לאקולוגיה.
כאן באה לידי ביטוי התובנה שנרכשה במהלך הסיור והשימוש במידע שהצטבר אצל המטיילים.
 
השיחה שמתקיימת לאחר המפגש עם המציאות המתבהרת, עוסקת בתהייה על תפקיד האדם בתוך העולם, מדוע מאפשרת המדינה לזהם נחלים, האם הפתרון אותו הגו היזמים בנחל חדרה ראוי ומציאותי, האם יש תקווה לשינוי?
 
אם ננסה להסתמך על התאוריה הקונסטרוקטיביסטית הרי שבטיול המדריך לא צריך לשמש כמאגר מידע אנושי העומד במרכז הבמה רוב הטיול, אלא נעשה מפגש עם מידע אשר את רכישתו עושים המטיילים באופן פעיל ובשיטת החקר.
 
בטיול משתמשים במידע שמצטבר והופך לרלוונטי עבורם. אגב כך, הם לא נותרים אדישים למידע שהתהווה אלא תוהים על המציאות שממול עיניהם לאחר שעסקו בחשיפת המידע בעצמם.
 
הגישה הקונסטרוקטיביסטית מייפה את כוחו של הלומד לשאול שאלות משלו ולהגיע לתשובות משלו. התובנות החדשות שאליו מגיע הלומד מציבות בפניו אתגר ייחודי של הבנת המורכבויות המרכיבות את העולם.
 
בתיאור הדוגמא שלהלן המטרה הגדולה של הסיור היא לזהות את חשיבות השמירה על הטבע, זיהוי גודל האחריות המוטלת על האדם לגבי שמירת הטבע. הסיור בסמוך לנחל שעובר תהליך שיקום הוא אמצעי לתהליך למידה.